#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכ. א 'מצילין סל מלא ככרות אע&quot;פ שיש בו מאה סעודות' כיצד יתישב עם מה ששנינו שאין מצילין אלא ג' סעודות (2)?<p dir=""rtl"">ומה הדין פירש טליתו קיפל והניח קיפל והניח (ומהיכן נפשט)?</p>"	"רב הונא אמר בא לקפל אינו מוציא אלא ג' סעודות, בא להציל בפעם אחת מציל אפי’ מאה סעודות. ר' אבא בר זבדא אמר רב שניהם בבא לקפל בזה אחר זה, אלא שלחצר אחרת מותר רק ג' סעודות, ולאותה חצר אפי’ מאה סעודות.<p dir=""rtl"">הסתפק רב הונא בריה דרב יהושע בפירש טליתו האם כבא להציל דמי או כבא לקפל, ונפשט שכבא להציל ומותר אפי’ יותר מג' סעודות כמו שהתירו בחבית שנשברה בראש גגו להביא כלי שהוא מחזיק יותר מג' סעודות, כדאיתא במשנה 'ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט' אבל באותו כלי יקלוט כמה שרוצה.</p>"	שבת קכ.		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ. ב 'ואומר לאחרים בואו והצילו לכם, ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת' באר!	כיון שאינו יכול להציל יותר מג' סעודות אומר להם שיצילו לעצמם, ומעיקר הדין אינם צריכים להחזיר לו לאחר השבת, אבל ירא שמים שלא ניחא להנות מאחרים וגם בחינם אינו רוצה לטרוח, אם הוא פיקח שיודע שאין כאן שכר שבת, עושה עמו חשבון על דמי טרחתו. אבל חסידים אפי’ כהאי גונא אינם רוצים ליטול שכר שבת, ואין נוטלים ממנו כלום.	שבת קכ.		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ. ג כמה בגדים מציל מפני הדלקה?	לר&quot;מ לובש כל מה שרוצה ומתעטף בכל מה שרוצה ומוציא וחוזר ולובש ומוציא ואומר לאחרים באו והצילו עמי. ר' יוסי אומר שמוציא רק י&quot;ח בגדים, והם: מקטורן, אונקלי, ופונדא, קלבוס של פשתן, וחלוק, ואפיליות, ומעפורת, ושני ספרקין, ושני מנעלים, ושני אנפילאות, וב' פרגד, וחגור שבמתניו, וכובע שבראשו, וסודר שבצוארו.	שבת קכ.		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ. ד טלית שאחז בה האור מצד אחד האם מותר ליתן עליה מים בצד השני והאם מותר לפשוט ולהתכסות בה עד שתכבה?	"ליתן עליה מים בצד השני - לר&quot;ש בן ננס שהתיר גרם כיבוי {שהתיר לעשות מחיצה בכלים מלאים} מותר וכן נקט רב יהודה אמר רב, אבל לר' יוסי שאסר גרם כבוי לא יתן. <p dir=""rtl"">פושטה ומתכסה בה - לכו&quot;ע מותר ואם כבתה כבתה.</p>"	שבת קכ.		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ: א נר שעל גבי טבלא האם מותר לנער את הטבלא שיפול הנר?	מנער את הטבלא והיא נופלת ואם כבתה כבתה. אמרי דבי ר' ינאי דוקא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור.	שבת קכ:		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכ: ב נר שאחורי הדלת האם מותר לפתוח את הדלת?<p dir=""rtl"">האם מותר לפתוח דלת כנגד המדורה בשבת?</p>"	"נר שאחורי הדלת - תנא שמותר, וליט עליה רב משום דהוי פסיק רישא, ומודה ר&quot;ש בפסיק רישא שאסור (והתנא קאי כשאינו פסיק רישא).<p dir=""rtl"">לפתוח דלת כנגד המדורה - ברוח שאינה מצויה, ודאי אסור, ברוח מצויה, רב יהודה התיר ואביי לייט עליה שגזרינן רוח מצויה משום רוח שאינה מצויה. </p>"	שבת קכ:		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ: ג גרם כבוי וגרם בשאר מלאכות שבת, האם מותר ומדוע?	"גרם כל המלאכות מותרות דכתיב &quot;לא תעשה כל מלאכה&quot; דוקא עשיה אסור.<p dir=""rtl"">גרם כבוי לרבנן הינו ר&quot;ש בן מנסיא מותר, ולכן מתיר לעשות מחיצה סביב המדרה בכלים חדשים מלאים מים, ור' יוסי אוסר אלא אם הם כלים שאינם נשברים כגון כלי מתכות או כלי כפר שיחין וכפר חנניה. הטעם שהחמיר בכבוי מפני שאדם בהול על ממונו ואם תתיר לו יבוא לכבות,</p>"	שבת קכ:		טז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכ: ד הרי שהיה שם כתוב לו על בשרו ונזדמנה לו טבילה של מצוה מה יעשה ומדוע (להו&quot;א ולמסקנה)?	"אין לעמוד כנגד השם ערום ובמקום הטינופת וכד' ולכן בטבילה של מצוה כורך עליה גמי וטובל [כשהדיו לח, דאם לאו חוצץ], ר' יוסי אומר שאינו צריך לכרוך גמי אלא טובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף.<p dir=""rtl"">בתחילה הבינו שר' יוסי התיר גרם מחיקת השם וחכמים אסרו, ונדחה שלכו&quot;ע מותר שהרי כתיב &quot;לא תעשון כן&quot; רק עשיה אסורה. אלא הבעיה שאין לעמוד לפני השם ערום, ואם איכא גמי לכו&quot;ע יביא גמי, אם אין לו לחכמים טבילה בזמנה אינה מצוה ולכן יהדר אחר גמי, ור' יוסי סובר שהיא מצוה ולכן לא יהדר [אלא יכסה בידו].</p>"	שבת קכ:		טז
